אפיון תת-אוכלוסיות בפטרייה הפתוגנית Colletotrichum coccodes

מאת: נדב ניצן
חיבור לשם קבלת תואר "מגיסטר", בפקולטה למדעי הטבע, 2001

תקציר

הפטרייה Colletotrichum coccodes מחוללת מחלת הניקוד השחור בתפוחי אדמה, גורמת לפחיתת יבול ולנזק באיכות הפקעות. הפטרייה, שהיא שוכנת קרקע מועברת בפקעות זריעה ומופצת בנוף, נחשבה בעבר לפאתוגן משני, אולם לאחרונה גוברים הנזקים הכלכליים הנגרמים ממנה בישראל ובאזורים אחרים בעולם. בפטרייה זו, לא מוכר מחזור מיני, בדומה לפטריות אחרות בתת המערכה Deuteromycotina , ולכן תיתכן החלפת חומר גנטי בין הפרטים באמצעות מנגנון התאם וגטטיבי (vegetative compatibility) . מנגנון זה מוגדר כיכולתם של פרטים שונים מאותו מין לעבור איחוי קורים וליצור תאים המכילים את גרעיני שני ההורים. פרטים שאינם תואמים וגטטיבית הינם, ככל הנראה, מבודדים גנטית ויוצרים אוכלוסיות השונות בתכונות מורפולוגיות, פזיולוגיות ופתוגניות. אוכלוסיות אלה נקראות קבוצות התאם וגטטיבי (VCGs) .

מטרת עבודה זו הייתה לאפיין קבוצות התאם וגטטיבי בתבדידי C. coccodes שנאספו מתפוא"ד בישראל, ומפקעות זריעה מיובאות מאירופה, וללמוד את הפתוגניות שלהן כלפי תפוא"ד.

ההתאם הוגטטיבי של 113 תבדידי C. coccodes (23 מצרפת. 51 מהולנד ו-39 מישראל) נבדק באמצעות מבחני השלמה של מוטנטים חסרי כושר ניצול ניטראט (Nit mutants) . מכיוון שזוהי הפעם הראשונה בה מאופיינות קבוצות VCG בפטרייה זו, ראשית נבחרו תבדידי בוחן על פי כושרם ליצור הטרקריון יציב עם מספר רב של תבדידים. תוצאות מבחני ההשלמה מצביעות על חמש קבוצות VCG עיקריות; שמונה תבדידים שויכו ל-VCG1 (4 מצרפת, 2 ו-2 מהולנד וישראל, בהתאמה), 39 ל-VCG2 (17 מהולנד, 15 מצרפת ו-7 מישראל), 22 ל-VCG3 (11 מהולנד ו-11 מישראל), 11 ל-VCG4 (2 מישראל, ו-9 מהולנד), ו-3 תבדידים מישראל ל-VCG5 . שלושים תבדידים נמצאו כחסרי התאמה ולא ניתן היה לשייכם לאף אחת מהקבוצות.

במבחני פתוגניות שנערכו בעציצים, בחדר גידול מבוקר, נבחנה רמת אלימותם של תבדידים, מייצגים מ-4 הקבוצות העיקריות כלפי תפוא"ד. תוצאות המבחנים מצביעות על תבדידי VCG3 כאגרסיבים ביותר כלפי תפוא"ד, על פי רמת אכלוס רקמות הצמח על ידי הפטרייה, וצפיפות הקשיונות על השורש וצוואר השורש.




בבדיקת השפעת טמפרטורה (21, 25 ו- ˚c 30) על קצב הגידול נמצאו השפעות גומלין בין טמפרטורה ל-VCGs . טמפרטורת הגידול האופטימלית של תבדידים מכל קבוצות ה-VCG הייתה ˚c 25, למעט תבדידי VCG1 שגדלו בקצב דומה גם ב- ˚c 21. תבדידי VCG1 נמצאו כבעלי קצב הגידול המהיר ביותר ב- ˚c 21 וב- ˚c 30. ב- ˚c 25 תבדידי VCG1 ו-VCG2 נמצאו כבעלי קצב הגידול המהיר ביותר.

בבדיקת השפעת pH (5, 6, ו-7) על קצב הגידול נמצאו pH6 ו-pH7 כאופטימליים לגידול תבדידי הפטרייה מכל קבוצות ה-VCG . קצב הגידול של תבדידי VCG1 ו-VCG2 היה המהיר ביותר, ואילו קצב גידול תבדידי VCG4 האיטי ביותר.

בבדיקת השפעת הטמפרטורה (21, 25 ו- ˚c 30) על צפיפות הקשיונות נמצאו השפעות גומלין בין טמפרטורה ל-VCGs . צפיפות הקשיונות הגבוהה ביותר בכל VCG נמצאה ב- ˚c 30. הבדלים בצפיפות הקשיונות נמצאו בטמפרטורות ˚c 25, ו- ˚c 30. ב- ˚c 25 אובחנה הצפיפות הגבוהה ביותר ב- VCG3ו - VCG4 , וב - ˚c 30 ב – VCG2 , ו - VCG4 .

בבדיקת השפעת pH (5, 6 ו – 7) על צפיפות הקשיונות נמצאה השפעת גומלין בין pH ל – VCGs . הבדלים בצפיפות הקשיונות בין ה - VCGs נמצאו רק ב-pH6 ; תבדידי VCG3 ו-VCG4 היו בעלי הצפיפות הגבוהה ביותר. צפיפות קשיונות תבדידי VCG3 ב-pH5 היתה נמוכה מצפיפותם ב-pH6 ו- ;pH7 וצפיפות הקשיונות של תבדידי VCG4 ב-pH5 ו-pH7 הייתה נמוכה מזו שנמצאה ב-pH6 .
פתיחת תפריט הנגישות  
(ESC) סגירת חלון הנגישות X דלג אל איזור התוכן (F10) טקסט מוגדל  גודל טקסט רגיל  הפעלה או ביטול של מצב ניגודיות